גזר דין בתיק ת"פ 15236-12-11

רקע עובדתי

1.         הנאשם הורשע, כהודייתו, בעבירות של התפרצות למקום מגורים, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"); גניבה, לפי סעיף 384 לחוק והיזק לרכוש, לפי סעיף 452 לחוק.

2.         מעובדות כתב האישום המתוקן, עולה כי ביום 26.7.11, התפרץ הנאשם לבית המתלונן שבעיר ראשון-לציון, בכך שניפץ חלון בדלת הכניסה האחורית וגנב רכוש שטיבו לא פורט. 

עתירות הצדדים ותמצית טענותיהם

3.         ב"כ המאשימה עתרה להשית על הנאשם עונשים בדמות מאסר בפועל, מאסר מותנה, קנס ופיצוי מוסכם בסכום של 1,000 ש"ח.

הודגשו חומרת מעשי הנאשם ועברו הפלילי המכביד והרלוונטי, על שהייתו הממושכת במתקני כליאה.

ב"כ המאשימה הפנתה לניסיונות הנאשם שלא צלחו להיגמל מצריכת סמים מסוכנים ולהזדמנויות השיקומיות הרבות שניתנו לו בעברו על ידי בתי המשפט.

4.         ב"כ הנאשם עתרה להסתפק בתקופת מעצרו של הנאשם.

הודגשו הודיית הנאשם שנמסרה בהזדמנות הראשונה, התיקון שהוכנס בכתב האישום, היות מעשי הנאשם ברף תחתון של חומרה, נסיבות חייו הקשות והובהר כי על אף עברו המכביד, העבירה האחרונה בגינה הורשע הינה משנת 2006.

ב"כ הנאשם ציינה כי סירובו של הנאשם להשתלב בטיפול בקהילה, נובע מחששו כי זה לא יצלח בשיקומו.

5.         במסגרת דברו האחרון הודה הנאשם על ההזדמנות שניתנה לו להשתלב בגמילה הפיזית מצריכת סמים מסוכנים ומסר כי בכוונתו לשמור על ניקיון מצריכתם.

מתחם העונש ההולם

6.         כמצוות המחוקק בסעיף 40 ג' (א) לחוק, בקביעת מתחם העונש ההולם את מעשי העבירות שביצע הנאשם, בהתאם לעיקרון המנחה הקבוע בסעיף 40 ב' לחוק, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירות, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

7.         הנאשם דרס ברגל גסה את זכויותיו היסודיות של קורבנו בקניינו ופגע בתחושת ביטחונו העמוקה ביותר, בכך שפרץ לביתו מבצרו. הסיכון הגלום במעשי הנאשם, שיכול ויגיעו כדי אלימות כלפי גוף במטרה להשלים את זממו או להימלט - ברור ואינו דורש הרחבה.

8.         תפקידו של הנאשם במהלך הדברים היה מרכזי ועיקרי ופגיעתו במתלונן ובציבור הינה קשה ומשמעותית, עת מעשיו גרמו למתלונן למפח נפש ולטראומה ברורים, משגילה כי ביתו נפרץ ורכושו נגנב.

לא נגרעה יכולתו של הנאשם להבין את מעשיו ואת הפסול הברור שבהם, הוא יכל להימנע מביצועם נוכח ששלט עליהם באופן מלא והוא אינו קרוב לסייג אחריות פלילית.

הרכוש שנגנב לא הושב לבעליו אך סוכם בין הצדדים כי ישולם למתלונן פיצוי.

9.         מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות בהן הורשע הנאשם, מתחשבת בצורך במאבק בנגע ההתפרצויות לבתי מגורים. מתפקידו של בית המשפט לשגר את המסר החד הנדרש, באמצעות הטלת עונשים ממשיים על עבריינים כנאשם המבקשים לחיות על חשבון עמלם של אחרים.

עבירות חמורות כגון אלו בהן הורשע הנאשם ,נושאות בצדן עונש מאסר בפועל לריצוי מאחורי סורג ובריח (השווה עפ"ג מח'-מר' 20035-07-10 - קנפו ואח' נ' מ"י, תק-מח (2010) 11760, 2010(4); רע"פ 547-08 - טוקראס נ' מ"י (לא פורסם), ניתן ביום 11.6.08; רע"פ 2037-08 - באזוב נ' מ"י (לא פורסם), ניתן ביום 25.5.08; ע"פ 46-84 - מ"י נ' סבח, פ"ד לח 752 (4); רע"פ 3211-10 - אלבס נ' מ"י (לא פורסם), ניתן ביום 6.5.10; רע"פ 8330-09 - גרמה נ' מ"י , תק-על 2009(4), 2170; רע"פ 1020-09 - זיתון נ' מ"י, תק-על 2009(1), 2770; רע"פ 244/10 - קרופניק מיור נ' מ"י  (לא פורסם), ניתן ביום 25.1.10) רע"פ 3228-12 - וסילנקו נ' מ"י (לא פורסם), ניתן ביום 29.4.12 וע"פ 7453-08 - מ"י נ' אואזנה ואח' (לא פורסם), ניתן ביום 6.1.09).